EN
^

סיפור הלידה של תמה ציון

אחרי חודש וחצי של התאהבות אין סופית בביתנו תמה ציון רוצים לשתף בחוויית הלידה לה זכינו.

לקוחה מרוצה מבלי לחשוב על זירוז לידה או על האפשרות שבקרוב אנו הופכים להורים עשינו שבת של "סובו ציון והקיפוה" והלכנו את ירושלים לאורכה ולרוחבה... במוצ"ש בחצות, ליל ירח מלא, התחילו צירים. לא חזקים מאוד אבל כאלה שלא נותנים לישון... אחרי שכל הניסיונות שלי להירדם לא צלחו הערתי את גידי ובשלוש וחצי לפנות בוקר התקשרנו לברברה. ברברה אמרה שזה נשמע לה עוד מוקדם אך החליטה בכל זאת לבוא. עד שברברה הגיעה (וזה היה די מהר) הבית היה מלא בנרות, מוזיקה ובהחלט מוכן ללידה... ברברה בדקה, אמרה שעוד מוקדם ושלחה אותנו לסיבוב. השמים היו ערפיליים ואנו הקפנו את בתי הגבעה, הולכים לנו בין ציר לציר...

בבוקר, ברברה הציעה שנעשה הפוגה ונחכה שתהיה התקדמות משמעותית. היא הציעה לנו לישון, לראות סרט או כל דבר העיקר שלא נשב ונחכה... ברברה נסעה הביתה ואמרה שברגע שתהיה התקדמות נתקשר והיא תבוא מיד. את ההפוגה ניצלנו לקניות ומנוחה. גידי מילא את המקרר בפינוקים ואני נרדמתי וחששתי שהייתה זו הזעקת שווא...

בעשר וחצי בבוקר התעוררתי וחשתי טפטופים. קמתי מהר והנה... ירידת מים!!!!!! איזה יופי!!!! כל כך התרגשתי!!!! הנה זה בא!!!! התקשרתי לברברה והשמחה ששמעתי בקולה רק הגבירה את ההתרגשות ועזרה לי לעכל את העובדה שהנה הנה אנו בלידה... הערתי את גידי ושנינו היינו מאוד מרוגשים. גידי יצא להתפלל בגינה ואני החלטתי לשטוף את הבית... היינו בתחושת חגיגה. בינתיים הצירים התגברו מאוד ומצאתי עצמי כל שתי דקות נשענת על המגב בציר...

נשארים בקשר כל הזמן ברברה דיברה עם גידי בטלפון והציעה למלא את הבריכה אך לא להיכנס עד שהיא מגיעה. ברברה הגיעה ואני נכנסתי לבריכה. גידי הוציא יין מהמקרר ועשינו לחיים (תודה לברברה שתיעדה את הרגע הזה ועוד הרבה רגעים נפלאים אחריו....)! הצירים התגברו והלידה התקדמה בהדרגה. מרגע שנכנסתי לבריכה התחלתי להרגיש מאוד מרוכזת בעצמי ובתהליך שעובר עלי ומנותקת מאוד ממה שקורה מסביב. בין הצירים הייתי מעורפלת לגמרי ומוצפת אנדורפינים.. ובצירים כואב כואב... קשה לי לספר מה התרחש מסביב אך הרגשתי מאוד עטופה ומוגנת. רק בעזרת גידי הצלחתי גם לנשום בין הצרחות הנוראיות שיצאו מגרוני ובזכות המבט המעודד והמרגיע של ברברה חשתי ביטחון. שניהם היו פשוט נפלאים!!!

כשהגיעו צירי הלחץ הרגשתי שאני צריכה קרקע מוצקה ושהבריכה מקשה עלי ללחוץ. מבחינה מנטלית זה היה קשה לצאת מהבריכה אך בעזרתם של גידי וברברה עברתי למזרון, שם ברברה סייעה לי מאוד ללחוץ בעזרת קומפרסים.. פתאום יכולתי להרגיש את הראש! זה היה פשוט רגע אדיר והוא קרה כשכבר הרגשתי שכוחותיי אוזלים והתחלתי להתחנן מהתינוקת שלנו לבוא כבר לאמא... המגע בקצה הראש של הקטנה מילא אותי בכוחות עצומים. ברברה ביקשה ממני להיות מרוכזת וללחוץ לפי הנחייתה על מנת להימנע מחתכים. הראש יצא בהדרגה ואז יד קטנה ושובבה התפרצה לה.... והנה... התינוקת שלנו בחוץ!!!!! צווחונת קטנטנה ואז שלווה ואושר. התינוקת עלי, יפהפייה ומתבוננת סביבה בעיקר סקרנית לראות את אבא שעשה לה בבטן קולות משונים...

תמה ציון נולדה ב16:25 לזוג הורים מאושרים עד בלי די....
אנו חשים מאוד מבורכים....
באהבה,
גידי וכלילה